top of page

 

לחץ וחרדה יכולים להתחיל ממחשבה שעוררה אותם (או מתחושת גוף שמעוררת מחשבה מלחיצה), ובתגובה המוח מורה לגוף להיערך לתגובה, ואז הגוף שולח חזרה למוח מסרים שהוא דרוך, שגורמים למוח להילחץ עוד יותר, וכך השניים משחקים פינג-פונג עד שמישהו מתעייף, או שהאנרגיה בגוף נגמרת או שהמוח עובר לחשוב על משהו אחר.

כשאנחנו מרגישים את החרדה מתחילה להצטבר, ננסה לשים סוף ל"משחק הפינג-פונג" הזה גם מהכיוון של המוח וגם מהכיוון של הגוף.

 

תרגיל נשימה עמוקה

כזכור, כשהמוח מזהה מצב חירום, הדם מתחיל לזרום אחרת וכתוצאה מכך אנחנו מרגישים כל מיני תחושות לא נעימות בגוף. נשימות עמוקות ואיטיות משפרות את תהליך הכנסת החמצן והוצאת הפחמן הדו-חמצני. כך, התאים בגוף "נרגעים" ומאותתים למוח שהכול בסדר, ואז גם המוח נרגע.

נכניס  את  האוויר  דרך  האף,  ונוציא אותו  דרך הפה.  כשנכניס את האוויר,  ננפח  את  הבטן.
ניפוח הבטן  משטח  את  שריר  הסרעפת  שמתחת  לריאות,  וכך  מתאפשר  לריאות  להתרחב
יותר,  כלומר,  להכניס יותר חמצן  ולהוציא יותר  פחמן  דו-חמצני.  
משך  זמן  הוצאת  האוויר 
צריך  להיות  ארוך  בערך  פי 2  ממשך  הכנסת  האוויר,  ובין  הכנסת  האוויר  להוצאתו  כדאי
להחזיק   את  האוויר   מעט  בתוך  הגוף.   אני  אישית  מתרגל  ביחס  3:2:5,   גם  כי  כך  משך
הוצאת  האוויר  לא  ארוך  מדי  (מה שעלול לגרום לתחושה גופנית לא נעימה),  גם  כי  כך  כל
סבב נשימות הוא 10 שניות (ואז קל לתרגל 2 דקות נשימות = 12 סבבי נשימה) וגם  כי זה מזכיר לי הרכב כדורגל התקפי במיוחד מול החרדה.

תרגיל ג'ייקובסון

בתרגיל זה נכווץ ונרפה את השרירים, כל פעם קבוצת שרירים אחרת בגוף. כזכור, חרדה היא אנרגיה. כשאנחנו מכווצים את השרירים, אנחנו מנצלים את האנרגיה וכך מקצרים את משך הזמן שאנחנו יכולים לחוש חרדה. כשאנחנו מרפים את השרירים, התאים בגוף מאותתים למוח שהם רפויים, ואז המוח נרגע. הסרטון הבא של נט"ל מדגים בצורה מצוינת כיצד לבצע את תרגיל ג'ייקובסון.

הרכב כדורגל_edited.jpg

אם נתרגל את התרגילים הנ"ל על-בסיס יומיומי, הם יעזרו מאוד לווסת לחץ וחרדה בחיי היומיום, אך מחקרים מראים שיעילותם בזמן התקף חרדה מוגבלת. בהתקף חרדה נרצה דווקא להיות מודעים למה שקורה עכשיו, ללא שיפוטיות, בין אם זו החרדה או כל דבר אחר. לצורך כך נוכל להשתמש בתרגילי מיינדפולנס ותרגילי קרקוע (שגם הם דורשים תרגול יומיומי לאפקטיביות מירבית).

תרגול מיינדפולנס

המטרה של תרגול מיינדפולנס היא לאפשר לנו להיות במודעות למה שקורה עכשיו ללא שיפוטיות (שעלולה לגרום למצוקה) דרך התמקדות במשהו שקורה עכשיו. כזכור, חרדה היא תחושת אימה, שנובעת ממחשבות על משהו שהיה בעבר, מחשבות על משהו שעשוי לקרות בעתיד או פרשנות שלנו למשהו שקורה בהווה. בחיים שלנו רוב הזמן המציאות ניטרלית, לכן אם נפנה את תשומת הלב שלנו להווה ללא שיפוטיות, נגלה שאין שום איום, וכתוצאה מכך נחווה רגיעה.

יש מגוון רחב של תרגילי מיינדפולנס. חלקם דורשים יכולת ריכוז וחלקם דורשים יכולת קשב. כיוון שאנחנו שונים זה מזה, לכל אחד יהיו תרגילים אחרים שיהיו יותר נוחים לביצוע. אתן דוגמא לתרגיל אחד מכל סוג, ואני ממליץ בהחלט לחפש עצמאית תרגילים נוספים באינטרנט או בספרים. אני אישית משתמש בספרים שערכה מתי ליבליך, שבעיניי כתובים בצורה מאוד ברורה ומאוד פרקטיים.

תרגיל ריכוז בנשימה

שבו בנוחות, במקום ללא הפרעות משמעותיות, עצמו את העיניים והתרכזו בנשימה. נשמו נשימות עמוקות (כמתואר לעיל בתרגיל נשימה עמוקה) ועקבו בעיני רוחכם אחר מהלך הנשימה, מהאף, דרך הגרון, עד הריאות, חזרה דרך הגרון והחוצה דרך הפה. שימו לב לתחושה של האוויר בכניסה באף וביציאה, להבדלי הטמפרטורה של האוויר בכניסה וביציאה, לתחושה של הריאות כשהן מתרחבות כנגד כלוב הצלעות, לתחושה של הבטן כשהיא מתנפחת ומתרוקנת, ועוד ועוד. כל פעם המחשבה שלנו תנדוד למשהו אחר, ננסה לשים לב לכך, וברגע שנשים לב, נשיב בעדינות את תשומת הלב אל הנשימה.

תרגיל קשב פתוח (תרגיל "אנטנה")

שבו בנוחות, במקום ללא הפרעות משמעותיות, עצמו את העיניים ודמיינו שאתם אנטנה שקולטת באמצעות החושים כל מיני גירויים, מבלי לסנן אותם, ולכל גירוי נותן רגע או שניים של תשומת לב. שימו לב לצלילים שאתם שומעים, לתחושה של מנח הגוף, לתחושות פנימיות בגוף, לטמפרטורה, לכל גירוד ועקצוץ, לכל כאב חולף בגוף, לריחות, למחשבות שקופצות. אין שום גירוי שאסור להתעכב עליו לרגע, ועבור כל גירוי ננסה להקדיש רק רגע או שניים לפני שנשאל את עצמנו: "מה עוד?", מה עוד האנטנה שלנו קולטת.

הערה חשובה בנוגע לתרגול מיינדפולנס!

במהלך התרגול ודאי תשימו לב שהמחשבות שלכם רצות לכל מיני כיוונים. טעות נפוצה היא לחשוב שאם לא "הצלחתי" להתמקד במה שתכננתי, "לא הצלחתי לעשות מיינדפולנס". ההיפך הוא הנכון! המוח שלנו מטיבו לא מסוגל "לשבת במקום". בתרגול מיינדפולנס אנחנו מצפים לכך שהמוח שלנו ינדוד, כי זה "רגע הזהב" של המיינדפולנס. ברגע הזה המטרה שלנו לזהות שהמוח שלנו נדד, ובעדינות לבקש ממנו לשוב להתמקד במה שבחרנו. ככל שנתרגל יותר, נגלה שבממוצע אנחנו מצליחים לזהות את הנדידה מהר יותר ולהשיב את תשומת הלב לרגע הזה, ללא שיפוטיות, מהר יותר.

מיינדפולנס - להיות כאן ועכשיו.jpg
שבילי המיינדפולנס.jpg

טכניקות קרקוע

כשאנחנו בעיצומו של התקף חרדה, והמחשבות מעוררות החרדה עוצמתיות במיוחד, לפעמים נצטרך גירוי חושי משמעותי שיסית את תשומת הלב שלנו מהמחשבות מעוררות החרדה. אם נבחר לבצע תרגילי מיינדפולנס, עדיף שנעשה אותם בעיניים פקוחות.

למשל, טכניקת קרקוע נפוצה מתבססת על תרגיל "האנטנה". בעיניים פקוחות, נסרוק את החדר שסביבנו. נתעכב רגע קל על כל חפץ, נאמר לעצמנו את שמו (ללא קול או בקול רם, לבחירתנו), ונעבור לחפץ הבא. אופציה נוספת היא לסרוק את החדר ולמנות 5 פריטים המשתייכים לקטגוריה מסוימת. למשל, 5 דברים כחולים, 5 דברים מרובעים, 5 דברים עשויים מעץ וכן הלאה.

טכניקה נוספת, היא ללחוץ את כפות הרגליים שלנו כנגד הרצפה, לשים לב לתחושה בכף הרגל (בין אם היא נעימה ובין אם לאו), להרפות, ואז שוב ללחוץ, לשים לב ולהרפות, כשאנחנו משתדלים למקד את תשומת הלב בכף הרגל כל הזמן.

גם כאן, האינטרנט גדוש בטכניקות קרקוע, ואני ממליץ לכם לחפש טכניקות נוספות עצמאית!

bottom of page